וַיָּבֹ֥א יוֹאָ֛ב אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ הַבָּ֑יִת וַיֹּאמֶר֩ הֹבַ֨שְׁתָּ הַיּ֜וֹם אֶת־פְּנֵ֣י כָל־עֲבָדֶ֗יךָ הַֽמְמַלְּטִ֤ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙ הַיּ֔וֹם וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ בָּנֶ֙יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְנֶ֣פֶשׁ נָשֶׁ֔יךָ וְנֶ֖פֶשׁ פִּלַגְשֶֽׁיךָ׃
איז יוֹאָבֿ געקומען צום מלך אין הױז, און האָט געזאָגט: האָסט הײַנט פֿאַרשעמט דעם פּנים פֿון אַלע דײַנע קנעכט װאָס האָבן הײַנט געראַטעװעט דײַן לעבן, און דאָס לעבן פֿון דײַנע זין און דײַנע טעכטער, און דאָס לעבן פֿון דײַנע װײַבער, און דאָס לעבן פֿון דײַנע קעפּסװײַבער,
מלבי"ם
הובשת היום אמר לו שהוביש היום פני עבדיו הלוחמים בעדו מארבעה צדדים, א. שבאמת היה אבשלום מבקש את נפשו ונפש בניו ונשיו, שהיה הורג את אביו ואת אחיו ומענה את נשיו, כדי שיקום במלכותו, כמו שהחל ועינה פלגשי אביו, ואם כן עבדיך הם הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך וכו', ואיך תעצב על מיתתו, שאם היה חי היית אתה וכל ביתך תמיד בסכנה, והרגוהו להציל אותך כדין רודף:
מצודת דוד
הובשת היום. במעשיך ביישת את עבדיך אשר מלטו אותך ובניך וגו׳, והוא במה שהיה מתאבל על אבשלום:
מנחת שי
הבשת. בספרים מדוייקים חסר וא"ו אבל הובשת נהרות איתן (תהילים ע״ד:ט״ו) מלא: